<h1>ארחות חיים הלכ' עבודה זרה סימן ט"ו</h1>
<h2>דף ח.</h2>
חלילין של ע"ז אסור לספוד בהם. גוי שעשה משתה לבנו או לבתו אסור ליהנות מסעודתו ואפילו לאכול ולשתות שם הישראל משלו אסור הואיל ובמסכת הגוים (הכל) [אכלו] אסור. ומאימתי אסור לאכול אצלו משיתחיל לעשות צרכי סעודה [וכל ימי המשתה ולאחר ימי המשתה ל' יום. ואם עשה סעודה אחרת] מחמת הנשואין אפילו לאחר שלשים יום אסור עד י"ב חדש. וכל (הדוחק) [ההרחקה] הזה מפני ע"ז הוא שנאמר וקרא לך ואכלת מזבחו.
<h2>דף יג:</h2>
כתב הרמב"ם ז"ל הנוצרים עובדי ע"ז הם ויום ראשון הוא יום אידם. דברים המיוחדים למין ממיני ע"ז אסור למכור אותן למיני ע"ז שבאותו מקום לעולם ודברים שאינם מיוחדים לה מוכרין אותם סתם. ואם פירש הגוי שהוא קונה אותם לע"ז אסור אם לא חסר בה מעט ואם חסר בה מעט מותר לפי שאין מקריבין חסר לע"ז. היו מעורבין דברים המיוחדים עם דברים שאינם מיוחדים כגון לבונה זכה עם לבונה שחורה מוכר הכל סתם ואין חוששין שמא ילקוט הלבונה זכה לע"ז וכן כל כיוצא בזה. וכתב הרשב"א ז"ל לבונה אסור למכור לכל גלח חדא דאין אנו יודעין איזו לבונה זכה. ועוד שבכל יום רגילין להקטיר קטורת (זרה) [זכה] בלבונה. ואפילו יאמר מעצמו דלחולה שיש בתוך ביתו או לדברים אחרים דילמא אערומי הוא דקא מערים עכ"ל. חנויות של ע"ז אסור לשכור אותן מפני שמהנה לע"ז.
<h2>דף יד.</h2>
חלילין של ע"ז אסור לספוד בהם. גוי שעשה משתה לבנו או לבתו אסור ליהנות מסעודתו ואפילו לאכול ולשתות שם הישראל משלו אסור הואיל ובמסכת הגוים (הכל) [אכלו] אסור. ומאימתי אסור לאכול אצלו משיתחיל לעשות צרכי סעודה [וכל ימי המשתה ולאחר ימי המשתה ל' יום. ואם עשה סעודה אחרת] מחמת הנשואין אפילו לאחר שלשים יום אסור עד י"ב חדש. וכל (הדוחק) [ההרחקה] הזה מפני ע"ז הוא שנאמר וקרא לך ואכלת מזבחו.
<h2>דף כ.</h2>
אסור לאדם לספר בשבחן ואפילו לומר כמה נאה גוי זה בצורתו ק"ו שסיפר בשבח מעשיו שנאמר לא תחנם לא יהיה להם חן בעינך מפני שגורם להדבק עמו וללמוד ממעשיו הרעים. ואסור לאדם לתת להם מתנת חנם. והר"ף ז"ל כתב שאם היה שכנו או מכירו מותר שהוא כמוכרו לו והכי איתא בירושלמי אבל נותן הוא לגר תושב שנאמר לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי לנכרי במכירה ולא בנתינה.
<h2>דף כט:</h2>
ההולכין להתרפות אסור לשאת ולתת עמהן והבאים מותרים והוא שלא יהיו קשורין זה בזה ואם היו קשורין שמא דעתן לחזור בו [ישראל ההולך בתרפות עכו"ם בהליכה מותר לשאת ולתת עמו שמא יחזור בו] ובחזרה אסור. פי' תרפות מין ע"ז מין תרפים. וי"א רומארגי בלע"ז. ישראל משומד בין בהליכה בין בחזרה אסור [ישראל שהלך ליריד של עכו"ם בחזירה אסור] לתת ולשאת עמו שמא ע"ז מכר להם ודמי ע"ז ביד ישראל אסורין בהנאה וביד גוי מותרין בהנאה ומפני זה נושאין ונותנין עם הגוי הבא מן התרפות. ואין נושאין ונותנין [עם ישראל הבא מן התרפות ההוא ולא] עם ישראל משומד הבא מן התרפות לא בהליכתו ולא בחזרתו.
<h2>דף מז:</h2>
בית שבנה אותו הגוי לשם ע"ז ועשה בו ציורים לשם ע"ז או שבנאו שיהא הוא עצמו נעבד אבל לא עבדו עדיין נוטל מה שחדש [בין עכו"ם] בין ישראל והשאר מותר כיון שלא עבדה עדיין ומה שחדש אסור. הכניס בה ע"ז כל זמן שהוא שם הבית אסור בהנאה. הוציאה הבית מותרת שזה חשוב ביטול שכן ע"ז עצמה שהניחוה עובדיה הרי זו מותרת. מי שהיה ביתו סמוך לע"ז ונפל אסור לבנותו. כיצד הוא עושה כונס לתוך שלו ובונה אותו. ואותו הריוח ממלאו קוצים או זבל כדי שלא יהנה ע"ז באותו ריוח. היה הכותל משותף בינו ובין ע"ז ונפל ידון מחצה על מחצה מחצה שלו מותר בהנאה ושל ע"ז אסור בהנאה. ויש מי שאומר דוקא כשמכיר אבניו אבל אם אינו מכירן הכל אסור מספק להשתמש וליהנות בדבר של איסור אבל מותר למכור חלקו להם.
<h2>דף סד.</h2>
ההולכין להתרפות אסור לשאת ולתת עמהן והבאים מותרים והוא שלא יהיו קשורין זה בזה ואם היו קשורין שמא דעתן לחזור בו [ישראל ההולך בתרפות עכו"ם בהליכה מותר לשאת ולתת עמו שמא יחזור בו] ובחזרה אסור. פי' תרפות מין ע"ז מין תרפים. וי"א רומארגי בלע"ז. ישראל משומד בין בהליכה בין בחזרה אסור [ישראל שהלך ליריד של עכו"ם בחזירה אסור] לתת ולשאת עמו שמא ע"ז מכר להם ודמי ע"ז ביד ישראל אסורין בהנאה וביד גוי מותרין בהנאה ומפני זה נושאין ונותנין עם הגוי הבא מן התרפות. ואין נושאין ונותנין [עם ישראל הבא מן התרפות ההוא ולא] עם ישראל משומד הבא מן התרפות לא בהליכתו ולא בחזרתו.
